Poetic Text Ring - get it for less on eBay

 

 

פרטים נוספים באיביי בלחיצה על כותרת הפוסט 

Additional details on eBay by clicking the post's subject line

אבנים מארץ הקודש

את קלאודיה יוסף הכרתי במקרה לחלוטין, בחנות שלי.
היא שוטטה באזור תל אביב כדי לשווק את עבודות האומנות שלה והתכשיטים המיוחדים שלה העשויים בעיקר מאבנים , קרמיקה וזכוכית רומית שהיא מלקטת בעצמה באזור מגוריה , משלבת בחרוזים ובעור ומכינה מהם אוצרות נפלאים.
קלאודיה יוסף היא אמנית בנשמה. אחרי עשרים שנים של עבודה בתחום השיווק, היא פונה לדרך חדשה והולכת עם הלב שלה ועם מה שהיא באמת אוהבת לעשות וממלא את הנפש שלה. לא יכולתי שלא להבין בדיוק איך היא מרגישה, את הרתיעה שלה מאפשרות של חזרה לעבודה משרדית, את התשוקה שלה להמשיך וליצור. אני בדיוק במצבה.

אחת המטרות שלי בחנות ובסטודיו שהקמתי לעצמי היא לעודד אומנות ולתמוך באמנים אנונימיים, לספק להם כר להתפתחות וחשיפה לקהל הרחב. כמובן שיש כאן גם החלטה שהיא עסקית, אני עדיין לא מנהלת מוסד פילנתרופי...
אני מאמינה שמערכות היחסים שאני יוצרת עם אמנים שונים, תורמות גם לי וגם להם. שיתופי פעולה עסקיים מקדמים את שני הצדדים ויש פה מערכת יחסי גומלין שעובדת , ועובדת טוב.
בסופו של דבר, אני גם לא מכניסה לטריטוריה שלי משהו שאינני מאמינה בו; אני בוחרת בקפידה את מה שנראה לי מיוחד ויוצא דופן, משהו שאינו חוזר על עצמו בכל פינה שניה, משהו שקשה לשכפל. בדיוק כמו האומנות שלי.

שינויי מזג האויר הביאו אותי לחשוב...

פורים הגשום קצת קלקל לי את התוכניות ליום שישי . היתה לי כוונה לארח חברים ומשפחה בחנות לסוג של מסיבת יום לכבוד פורים, להשמיע מוזיקה, לאכול אוזני המן ובכלל לשדר הרבה מצברוח טוב ואוירת חג, דבר שכבר הוכיח את עצמו בעבר כמקדם מכירות מעולה. אפילו קישטתי את החנות במיוחד ברוח החג. אבל לצערי מזג האויר הסוער החליט בשבילי וכולם כמעט נשארו בבית אתמול, למעט חבר טוב אחד שהגיע במיוחד וכמובן שראול גם ואבא שלי שהגיע כדי להביא משלוח מנות.
אז כן, קצת התבאסתי אתמול, כי אפילו לא ממש ירד גשם באזור שלי, רק היה קצת קריר. אבל מילא, כי פורים ממשיך גם ביומיים הקרובים ואני מקוה שמזג האויר ישתפר ויאפשר לי לפצות על יום שישי המאכזב.
לפחות ניצלתי את הזמן לעבוד על הזמנה לחו"ל והיה לי ראש שקט לצורך העניין, כך שמהעבודה עצמה ממש נהניתי.
מרגשת אותי העובדה שהקשר שלי עם חו"ל מתחיל באמת לקרום עור וגידים וממש יש הזמנות ומכירות. אני צופה שזה רק ילך ויגבר בעתיד ולקראת אפריל אני מתכננת אפילו להשקיע בסט מיוחד של דוגמאות תכשיטים עבור סוכנת שאני עובדת איתה שאמורה להגיע ארצה.
בנתיים בכל אופן יש לי בסיס למכירות באנגליה ובגרמניה. השלב הבא הוא ארה"ב.

היום החלטתי קצת לנקות את הראש , לקחתי מצלמה וירדתי קצת לצלם את חתולי השכונה.
בנוסף, כשעליתי בחזרה הביתה, צילמתי כמה תמונות של הבית שלנו, קצת מבחוץ וקצת מבפנים, ואחרי שהתבוננתי בצילומים שלי, הבנתי שבעצם התמונות האלו מדגימות את העובדה שהאמנות מקיפה אותי גם בסביבת המגורים שלי. מי שעוסק באמנות, טבעי שגם סביבת המגורים שלו תדבר אמנות...

לטאות מתכת שצבעתי מחדש לאחרונה. תלויות בכניסה אל הבית שלנו

שלושת הגראציות. ציור שתלוי בכניסה אל הבית

שני ציורים שצייר אחי כשהיה תלמיד תיכון בשנות ה 80

ויטרינת החתולים שלי

חלק מהאוסף

צילום של הידריס קולוצ'י, חבר של ראול מגרמניה

עבודות פסיפס, מזכרת ממסיבת הבת מצוה של שרית של ראול

מסיכה ונציאנית מקורית ומובייל פימו של אחותי

צילום של קו החוף התלאביבי. נקנה בגלריה עודד, יפו

ציורי הכותל המערבי, זינה מנדסונה, נקנו בנחלת בנימין

"שינה". קישוט פימו לקיר, מעשה ידי. תלוי בכניסה לבית שלנו

השלט על הדלת שלנו, פימו ואבקות מטאל, מעשה ידי

חמסות פימו, מעשה ידי, בכניסה לבית

מבט רחב יותר על הכניסה לבית שלנו

כניסה לחצר הבית שלנו

היש צוהלת ושמחה כמוני מסיכה?

אני פשוט מאוהבת במסיכות האלו...
מרגע שסיימתי לצבוע אותן אני לא מפסיקה ללטוש בהן עיניים.
אבא שלי עשה אותן מגבס מעורבב עם מלט לפני חודשים כבר, ולא ידעתי מה לעשות בהן כשהוא הביא לי אותן.
לחלק מהן הדבקתי זירקונים בעיניים אבל זה עדיין לא היה זה.
עד היום, כשקניתי צבעים אקריליים, מכחולים ופלטה וצבעתי אותן, כל אחת בסגנון וצבעים אחרים.
הן עדיין לא גמורות, עדיין אני צריכה להדביק להן זירקונים בעיניים וכו', אבל כבר עכשיו הן מקסימות בעיניי.
חבל שראול לא רוצה לתלות אותן בבית החדש, או לפחות בכניסה או במרפסת...זה יכול להיות קישוט יפיפה ומיוחד.
אבל ראול לא אוהב מסיכות. הוא מרגיש כנראה שהן מסתכלות עליו חחח
לי אין בעיה עם מסיכות, להיפך. אבל אני צריכה להתחשב בבן זוגי האהוב :-)
לכן נראה לי שכשהמסיכות האלו תהיינה גמורות הן תועמדנה לתצוגה ולמכירה בחנות, מעין מחווה לפורים...