מרגע שסיימתי לצבוע אותן אני לא מפסיקה ללטוש בהן עיניים.
אבא שלי עשה אותן מגבס מעורבב עם מלט לפני חודשים כבר, ולא ידעתי מה לעשות בהן כשהוא הביא לי אותן.
לחלק מהן הדבקתי זירקונים בעיניים אבל זה עדיין לא היה זה.
עד היום, כשקניתי צבעים אקריליים, מכחולים ופלטה וצבעתי אותן, כל אחת בסגנון וצבעים אחרים.
הן עדיין לא גמורות, עדיין אני צריכה להדביק להן זירקונים בעיניים וכו', אבל כבר עכשיו הן מקסימות בעיניי.
חבל שראול לא רוצה לתלות אותן בבית החדש, או לפחות בכניסה או במרפסת...זה יכול להיות קישוט יפיפה ומיוחד.
אבל ראול לא אוהב מסיכות. הוא מרגיש כנראה שהן מסתכלות עליו חחח
לי אין בעיה עם מסיכות, להיפך. אבל אני צריכה להתחשב בבן זוגי האהוב :-)
לכן נראה לי שכשהמסיכות האלו תהיינה גמורות הן תועמדנה לתצוגה ולמכירה בחנות, מעין מחווה לפורים...
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה