בגילוי לב ובנימה אישית

פוסט קצר שכתבתי בקבוצת הפייסבוק "אני גם חליתי בסרטן השד"


לפני מספר שנים עברתי טיפולי הפריה חוץ גופית שלא צלחו לצערי. מעולם לא נכנסתי להריון, אין לי ילדים, אבל אני די משוכנעת ש"בזכות" טיפולי ההפריה יש לי היום, בגיל 38, סרטן שד הורמונלי גרורתי. במקום ילד קיבלתי סרטן. תודה. ותודה בעיקר לרופא המומחה שמעולם לא טרח להזהיר לגביי הסכנות שבזריקות ההורמונים, בפרט לאישה שאחותה התאומה הזהה חלתה כבר לפני שנים בסרטן השד. לו היה טורח לברר הסטוריה משפחתית או להזהיר לגביי הסכנות, מלכתחילה הייתי מוותרת מראש על ילדים ביולוגיים, כי יכולתי אולי להציל את הבריאות שלי. אבל מאוחר מדי. מיותר לציין כי מהריון אני כמובן יכולה לשכוח. גם אם הייתי מוכנה לקחת סיכון, הכימו דופק את הפריון. ואני גם גרורתית בנוסף, כך שהיום גם אם המחלה שלי תהיה בשליטה מלאה, אני לא אשקול אפילו לאמץ. מצטערת בנות שאני נשמעת כועסת וכואבת, אבל זו האמת, אני כועסת וכואבת בקטע הזה. לפחות לבן זוגי יש ילדים מנישואים קודמים שאני אוהבת. ויש לי גם אחיינים מתוקים. מבחינתי אלו הם הכי קרובים לילדים שאי פעם יהיו לי...