יריד "אמנים"

אז אתמול השתתפתי ביריד ה"אמנים" במרינה בהרצליה.

משעות אחה"צ ועד חצות, היינו עסוקים ראול ואני בהקמת התצוגה ובאינטראקציה עם הקהל הרב שנכח במקום מרגע שהשמש שקעה ונעשה פחות חם...

לפחות היתה בריזה מהים...

אבל הלחות, הו הלחות...

בסיכומו של דבר זה היה ניסיון וניסיונות חשוב לבצע ולעבור. אם לא מנסים לא יודעים, לא לומדים.

תובנות לגביי האירוע: יריד אמנים זה לא. עם כל הכבוד, אם בדוכני התכשיטים הצמודים לדוכן שלי מציגים תכשיטים בעשרה שקלים עם הרבה בלינג-בלינג, מתוצרת סין, זה אומר שאין ממש הקפדה על טיב המוצגים ביריד. גם לא ממש אכפת למארגנים מה אני מציעה למכירה מלכתחילה , ועל כך תעיד שאלתה של המארגנת הראשית בנוסח: "מה את בכלל מוכרת?". דה. אגב, זה שאת "מארגנת" יריד לא בהכרח אומר שאת חייבת להיות ביצ'ית. דאבל דה.

תובנה נוספת: יש הרבה הרבה תיירים צרפתים במרינה בהרצליה.

עוד אחת: הקהל שמגיע ליריד במרינה מחפש בעיקר מציאות בזול.

עוד אחת: זה לא ממש הקהל שלי...

עוד אחת: יום השבת צריך להשאר יום מנוחה.

בכל זאת, זו היתה חוויה. באופן יחסי לפעם ראשונה ביריד מסוג זה, התארגנו באופן מופתי ותודה לראול בן זוגי שאני לא יודעת מה הייתי עושה בלעדיו...

ההשתתפות ביריד כזה היא מעייפת ביותר, בעיקר בשלב ההקמה. הפירוק הוא כבר יותר קל.

הטון הציני לא מעיד דוקא שאני מבואסת או משהו, אני שלמה עם עצמי. ניסיתי. נקסט פליז.

זו תהיה הפעם הראשונה והאחרונה שאני משתתפת ביריד במרינה הרצליה. אבל נמשיך לבדוק אופציות אחרות...

נראה לי שבקרוב מאד אני בפשפשוק...