אחד הדברים שאני מתלוננת עליהם תדיר מאז שפתחתי את החנות, הוא השעות המאד מחייבות שאני צריכה לבלות כאן, בחלל הזה, שלא משאירות לי הרבה זמן פרטי לעצמי. אם בעבר, כשכירה, יכולתי אחרי שעות העבודה ללכת להסתובב בעיר, להפגש עם חברות, ללמוד ולעסוק בעיסוקים שונים שאינם קשורים בעבודה, הריי שהיום אני פנויה הרבה פחות לדברים האלו. עדיין, אני משתדלת למצוא לי את הזמן ולאזן את המחסור הזה, אבל אני מרגישה בו באופן קבוע וזה די מציק לי, בפרט שיש דברים שאפשר לעשות רק בשעות שאני חייבת להיות בחנות, כמו למשל לטייל בשוק הפשפשים שזה דבר שאני מאד אוהבת לעשות רק שכדי לעשות אותו אני צריכה לקחת לפחות חצי יום חופש וזה אומר פגיעה אפשרית בהכנסה שלי, משהו שכרגע קצת קשה לעשות אותו במודע.
אבל כן, יש כל מיני דברים שהייתי רוצה את הזמן כדי לעשות אותם ולא הכי יוצא לי, או שלפחות כך נדמה לי. אולי זה יותר עניין של גמישות והתארגנות וכן אפשרי לעשות את הדברים האלו פה ושם? למשל, לסייר בחנויות יד שניה. הטרנד הזה נעשה כל כך חזק ושולט שהוא משתלט גם עליי. בעבר הייתי בכלל פוסלת את האפשרות של להכנס לחנות יד שניה. היתה לי רתיעה מכל העניין - מה פתאום לחטט בין בגדים שאנשים אחרים לבשו? אבל היום זה נעשה כל כך מיינסטרים שזה כבר מגיע גם אליי, והאמת ? החוויה מעניינת וכבר בכלל לא מרתיעה כמו פעם. מה גם שלאחרונה, יצא לי להתיידד עם מישהי שיש לה חנות יד שניה במדרחוב שבו אני גרה, בנחלת בנימין פינת רחוב השומר. החנות שלה נקראת "חלוימעס" ולה קוראים אירית. היא עושה את זה שם כבר שש שנים ואוהבת את העבודה שלה מאד. היא אישה מאד יצירתית, אירית, וגם נוהגת לשפץ ולשדרג בעבודת יד בגדים שהיא מוצאת בכל מיני מקומות בחו"ל. בכלל, בשונה מחנויות יד שניה אחרות בעיר, אירית כמעט ולא רוכשת פריטים מאנשים שמגיעים לחנות, אלא מאתרת את הפריטים ואוספת אותם בנסיעות שלה לחו"ל, שזה לדבריה אחד הדברים שהיא הכי אוהבת לעשות. אני הכי נהנית לקשקש איתה על הא ועל דא, בפרט ששתינו כבר ביקרנו אחת בחנות של השניה והפכנו לסוג של ידידות. היא אישה כריזמטית ונחמדה ואני ממליצה על ביקור בחנות המיוחדת שלה, העמוסה פריטים מיוחדים ולא רק בגדים ונעליים, אלא גם חפצים שהיא אוספת. שווה ביותר.
אחד הדברים הנוספים שאני אוהבת לעשות בשעות הפנאי המצומצמות מאד שלי, הוא להפגש עם חברה טובה על כוס קפה בבית קפה תל אביבי ולדבר על הא ועל דא. אני נתקלת בכל כך הרבה מקומות חמודים בעיר שעוד לא יצא לי לנסות אותם ואיכשהו אני מרגישה סוג של פספוס.
מה עוד?
שוק בצלאל. לעבור בין הדוכנים והחנויות ולמצוא מציאות. ובכלל רחוב קינג ג'ורג' על כל מציאותיו. הרחוב הזה הוא מעוז התל אביביות בעיניי. כמה מסריח ורועש - ככה מעניין ומשמח. כמה טיפוסים מעניינים עוברים ברחוב הזה! איזו אופנת רחוב!
עכשיו שאני חושבת על זה, אחד היתרונות שבלהיות עצמאית, הוא היכולת להחליט מה אני עושה ומתי. למשל, בבוקר כזה, מוקדם וקריר יחסית, למה שלא אסגור לשעה שעתיים את הדלת אחריי ואצא לסיבוב מרענן במרכז העיר? הריי הכל כאן נמצא במרחק הליכה...
אבל כן, יש כל מיני דברים שהייתי רוצה את הזמן כדי לעשות אותם ולא הכי יוצא לי, או שלפחות כך נדמה לי. אולי זה יותר עניין של גמישות והתארגנות וכן אפשרי לעשות את הדברים האלו פה ושם? למשל, לסייר בחנויות יד שניה. הטרנד הזה נעשה כל כך חזק ושולט שהוא משתלט גם עליי. בעבר הייתי בכלל פוסלת את האפשרות של להכנס לחנות יד שניה. היתה לי רתיעה מכל העניין - מה פתאום לחטט בין בגדים שאנשים אחרים לבשו? אבל היום זה נעשה כל כך מיינסטרים שזה כבר מגיע גם אליי, והאמת ? החוויה מעניינת וכבר בכלל לא מרתיעה כמו פעם. מה גם שלאחרונה, יצא לי להתיידד עם מישהי שיש לה חנות יד שניה במדרחוב שבו אני גרה, בנחלת בנימין פינת רחוב השומר. החנות שלה נקראת "חלוימעס" ולה קוראים אירית. היא עושה את זה שם כבר שש שנים ואוהבת את העבודה שלה מאד. היא אישה מאד יצירתית, אירית, וגם נוהגת לשפץ ולשדרג בעבודת יד בגדים שהיא מוצאת בכל מיני מקומות בחו"ל. בכלל, בשונה מחנויות יד שניה אחרות בעיר, אירית כמעט ולא רוכשת פריטים מאנשים שמגיעים לחנות, אלא מאתרת את הפריטים ואוספת אותם בנסיעות שלה לחו"ל, שזה לדבריה אחד הדברים שהיא הכי אוהבת לעשות. אני הכי נהנית לקשקש איתה על הא ועל דא, בפרט ששתינו כבר ביקרנו אחת בחנות של השניה והפכנו לסוג של ידידות. היא אישה כריזמטית ונחמדה ואני ממליצה על ביקור בחנות המיוחדת שלה, העמוסה פריטים מיוחדים ולא רק בגדים ונעליים, אלא גם חפצים שהיא אוספת. שווה ביותר.
אחד הדברים הנוספים שאני אוהבת לעשות בשעות הפנאי המצומצמות מאד שלי, הוא להפגש עם חברה טובה על כוס קפה בבית קפה תל אביבי ולדבר על הא ועל דא. אני נתקלת בכל כך הרבה מקומות חמודים בעיר שעוד לא יצא לי לנסות אותם ואיכשהו אני מרגישה סוג של פספוס.
מה עוד?
שוק בצלאל. לעבור בין הדוכנים והחנויות ולמצוא מציאות. ובכלל רחוב קינג ג'ורג' על כל מציאותיו. הרחוב הזה הוא מעוז התל אביביות בעיניי. כמה מסריח ורועש - ככה מעניין ומשמח. כמה טיפוסים מעניינים עוברים ברחוב הזה! איזו אופנת רחוב!
עכשיו שאני חושבת על זה, אחד היתרונות שבלהיות עצמאית, הוא היכולת להחליט מה אני עושה ומתי. למשל, בבוקר כזה, מוקדם וקריר יחסית, למה שלא אסגור לשעה שעתיים את הדלת אחריי ואצא לסיבוב מרענן במרכז העיר? הריי הכל כאן נמצא במרחק הליכה...
2 תגובות:
לגמרי!
גם חבר שלי עצמאי והוא כבול, מחד, אבל מנגד, חופשי יותר מכל אחד אחר...
כן כן...בכל דבר יש יתרונות וחסרונות. סתם בשביל הסקרנות, במה בן עוסק?
הוסף רשומת תגובה