הזמנה למכירת ט"ו באב

עקבים

ובכן, אלו העקבים החדשים שלי, מבית פאולה, שעלו לי 200 שקלים טבין ותקילין בחנות של אורית ונורי , ברחוב הכרמל , שני מטר מהחנות שלי. יש דגמים נוספים, פתוחים יותר או פחות, עם רצועה מאחור או בלי, עם עקב פחות גבוה וגם בצבעים נוספים כמו שחור, לבן, כסף, זהב, אדום, טורקיז וירוק רעל מדהים במיוחד. כמובן שהחולשה שלי היא לאדום והייתי חייבת להשתלט על עצמי כדי לקנות הפעם את החום כי כבר יש לי מליון זוגות אדומים במגירת הנעליים שלי ובכלל, החום מתאים לי למגוון גדול יותר של בגדים וצבעים.

יש לציין, שכמה שהעקב בסנדלים האלו נראה גבוה, הם נוחים להפליא , מכיוון שמדובר פה בפלטפורמה שמקטינה את השיפוע של כף הרגל אבל עדיין מספקת גובה רציני, מה גם שהחומר ממנו עשויים הסוליה והעקב הוא חומר שאמנם נראה כמו עץ אבל הוא גמיש ובולם זעזועים. בקיצור, מומלץ. וזאת מפיה של מי שבד"כ נמנעת מעקבים גבוהים, אחרי שנים של צעידה על סטילטו וכאבים כרוניים ברגליים כתוצאה מכך. בנות - אפשר להיות גבוהות ולא לסבול מכאבים ונזקים לכפות הרגליים ולעמוד השדרה.

אני ממליצה במיוחד על החנות של נורי ואורית כי הם מוכרים את הנעליים האלו בחמישים שקלים פחות מהממוצע לחנויות אחרות בתל אביב (למשל ברחוב אלנבי ראיתי את אותו הסנדל ב 250 שקלים אחרי הנחת סופעונה!). מה גם שהם נחמדים ושירותיים במיוחד, אחרי 25 שנות ניסיון בתחום.

רבותיי ההסטוריה חוזרת...

בעיניי, אם אני קונה חולצה בהדפס עיתון בפולאנדבר, זה סימן שהאייטיז באמת חזרו.
שתי מלים: רטרו מטורף!
חבל שלא יכולתי לצלם את הצד האחורי של החולצה הזו, כי יש לה שסע מקסים וסקסי בדיוק מעל הישבן
אבל מצלמת המחשב הנייד קצת מגבילה את היכולת שלי להצטלם, כך שנסתפק הפעם בזה.

המודעה שלי ב Timeout Magazine

ואזה

כמאמר השיר: "איזה יום, איזה יום עבר עליי..." (כל הזכויות שמורות לדודו טסה).
בזבזתי כמעט את כל היום על חיפוש פתרון לנטרול ה touch pad במחשב הניייד שלי ופתרתי את התעלומה על ידי התקנת driver שהיה חסר , מסתבר...הבעיה הזו הטריפה אותי כי הסמן של העכבר קפץ לי כל הזמן ממקום למקום תוך כדי הקלדה, סגר לי חלונות, מחק לי טקסטים, בקיצור שיגע אותי לגמריי והכל בגלל חוסר היכולת לנטרל את העכבר המובנה של המחשב.
ברגע שהצלחתי לבצע את המשימה בהצלחה, החלטתי להנות מההצלחה שלי ולהציג פוסט תמונות חדש של יצירתי האחרונה - טבעות כד. הטבעות האלו, עשויות עפ"י מודל שגילפתי בשעוות צורפים ויצקתי בכסף. בחזית שלהן - יש להן צורת ואזה, לכן אני קוראת להן כך. בטבעות האלו , 6 במספר, שיבצתי אבני חן בליטוש קבושון אובלי (שטוח למטה, עגול מלמעלה): קריסטל (שקוף), אגת כחול, אוניקס (שחור) , קרניאול (חום כתמתם) , אוונטורין (ירוק בהיר) ואגת ירוק. אחרי השיבוץ, הן צופו בזהב 24K שמקנה להן מראה עתיק משהו, שחביב עליי מאד.
לקח לי כמה זמן "לשחרר" אותן אל התצוגה כי פשוט התאהבתי בטבעות האלו...

Haute Couture

?Need I say more

קומבניזון 2

עוד אחת מגופיות הקומבניזון שנקנו לי ע"י אחותי שתחיה, גם זו בארה"ב.

רק בגד קליל שכזה נראה לי מתאים הבוקר למזג האויר, בשילוב מכנסי ברמודה בצבע חאקי מבד פשתן וסנדלי גלדיאטור בצבע אדום דובדבן שמשתלב מצויין עם גווני הגופיה הזו. תסלחו לי שוב על כך שמצלמת המחשב הנייד לא קולטת את מלוא האאוטפיט...

Super Heroes + מספריים

מה לעשות שאני נוטה ליפול קורבן לטרנדים, והפעם - טרנד גיבורי העל Super Heroes.
חולצה של סופר וומן כבר יש לי, כי קניתי לי אחת בפול אנד בר.
את החולצה שבתמונה קנתה לי אחותי בארה"ב והיא נושאת הדפס שכולל מבחר גיבורי על.
במקור, החולצה הזו היא טי שירט קלאסית עם מיפתח עגול שחובק את הצוואר, אבל אחרי פעם אחת ויחידה שלבשתי אותה בחמסין של שבוע שעבר והזעתי את נשמתי החלטתי להפוך אותה ל"מאווררת" יותר על ידי גזירת המיפתח שלה בצורה וי, וכדי להשלים את המראה הגזור , גזרתי לה גם את השוליים.
אני מוכרחה לומר שאני מרוצה מהתוצאה.
כל כך מרוצה, ששכפלתי את ההצלחה הזו על שתי טי שירטס נוספות שמיעטתי ללבוש בדיוק מאותה סיבה של מיפתח סגור מדי לקיץ החם שלנו...

הכי אני אוהבת

את השעה- שעתיים הראשונות של הבוקר בחנות. את השקט הזה, כלומר, אני ממש לא נמצאת במקום שקט, ויש פה כל הזמן תנועה ורעש, אבל שקט מבחינה זו שהבוקר רק התחיל, עוד לא ממש מתחילים לעבוד, ויש לי זמן לשתות עוד כוס קפה מול המחשב הנייד ולקרוא בבלוגים הקבועים שלי ומפעם לפעם לגלות איזשהו בלוג חדש ולהוסיף אותו לרשימה.
הפריבילגיה הזו נלווית לכך שאני עובדת עבור עצמי, המקום הזה הוא המקום שלי, אני זו שמכתיבה את הקצב והאוירה ומאד מאד כיף לי עם זה. זה המקום, לא רק המקום הפיזי, אלא המקום המנטלי, הנפשי, שתמיד רציתי להיות בו ומצאתי אותו כאן, בחנות הזו.
אושר גדול.

טבעת כבוד

אבא שלי הביא לי לא מזמן מטבע של מיל.
מישהו זוכר/מכיר את המטבע הישן הזה?
ובכן, אבא שלי, מסתבר, שמר לו מיל אחד במשך שנים ונתן לי אותו לאחרונה כדי שאשלב אותו בתכשיט כלשהו.
החלטתי להכין לאבא שלי טבעת שאשבץ בה את המטבע הזה.
אני קוראת לטבעת מסוג זה "טבעת כבוד" כי הרעיון מזכיר לי את הטבעות הכבדות האלו שגברים עם כבוד היו עונדים פעם (ועדיין עונדים) על הזרת...
המשך יבוא...